אחרי החגים יתחדש הכל - גם הכח לחפש זוגיות טובה
הבלוג של יעל על יחסים ויצירת זוגיות

בתקופה שהייתי רווקה, החגים היו עבורי התקופה הכי קשה. זה נכון כיום גם לרוב מהמתאמנים שלנו.
"כמו לטבע גם ללב 4 עונות"... חגים היא עונה של הלב, עונה של חשבון נפש.
זה לא עניין של דת או נומרולוגיה. זה יותר כמו מראה.
זה להסתכל ל"כישלון" בעיניים - הנה עוד שנה עברה ושוב לא השתנה הסטטוס שלי. שוב אני לבד על הגג, שבתות וחגים.
ביומיום אנחנו לא מרגישים את הימים שחולפים. אנחנו עסוקים בלמלא את הזמן הפנוי, לחיות חיים מלאים בעבודה, חברים ועיסוקים, כדי לא לחוות את ה"לבד" כשחוזרים הביתה, כדי לפצות על התחושה ש"משהו לא בסדר איתי". אחרי הכל, רווקות בחברה הישראלית מרגיש לפעמים כמו "אות קלון", ובחגים אנחנו כאילו מתלבשים יפה עם הבגדים החגיגיים, ולא שוכחים גם ללבוש את "אות הקין" על מצחינו. כך אנו יוצאים לארוחה המשפחתית בה אפילו בני הדודים, או האחים שצעירים מאיתנו כבר נשואים.

ואנחנו, גם השנה, לא.

בחורף זורעים זרעים - הרבה אנשים ממסדים יחסים בחורף, גם כאלה שלא בטוחים בהם ב 100%, כי החורף קר וארוך ורוצים לחזור הביתה למיטה חמה, שיהיה מי שידליק לי את הדוד, ששבת חורפית תהיה במיטה חמה בשמיכה זוגית עם שוקו חם וסרט ולא לבד באלכסון. אנשים מתאמצים בחורף יותר להחזיק קשר.

בסוף החורף יש המון פרידות, איכשהו בעיקר לפני פסח. "ים של דמעות" זה השיר ש"מככב" אצלי בטלפון.
האביב היא עונה של פריחה - גם בטבע וגם בחיזור. כמות אדירה של טלפונים, שאלות, סמסים, ומיילים שאנחנו מקבלים ממתאמנים שמתייעצים איך לממש את הפוטנציאל החיזורי: "מה לומר? איך להגיב? איך לגרום לה...? לאן לצאת? להתקשר או לחכות? להתנצל או להתנהג כאילו לא קרה כלום? מתי לומר 'אני אוהב/ת'? מי צריך להגיד ראשון?" ....הצפה של שאלות. ככה זה בעונת החיזור.

ובסוף הקיץ (שזה ממש עוד מעט) פוגש אותנו הסתיו. בחגים הכל נושר... ככה גם בלב. האביב הביא איתו אופטימיות, תקווה... בקיץ עוד יצאנו-בילינו-חגגנו (אולי קצת כמו הצרצר) ועדיין החזקנו בתקווה ש"במסיבה הבאה היא תהיה, יפה, מיוחדת, וזה יזרום בטבעיות וסוף סוף ה'אחת' שלי תימצא". אבל הקיץ נגמר, החגים מגיעים והעצב איתם, ה'אחת' לא הראתה את עצמה ואני שוב לבד. מה קרה לה לאחת שלי? למה היא כל-כך מתעכבת? האם מצאתי אותה ופיספסתי, מה, לא תהיה לי עוד הזדמנות? למה זה צריך להיות כל כך קשה. ולפעמים מתגנבת מחשבה ש"אולי אין דבר כזה ה'אחת', אולי זה 'אני', אולי משהו לא בסדר אצלי, ומה אם אף פעם זה לא יקרה והרווקות היא הגורל שלי?!!!!!!"  ו"למה, למה, אני מתאהב/ת תמיד במה שאי אפשר?"
 
שאלות של חשבון נפש, שאלות שבין האדם לעצמו ובין האדם "למקום".
אבל שאלות - חשוב מאד לדעת לשאול נכון!
מה הטעם להסתכל אחורה אם אין בידינו לשנות את העבר שלנו? לכן השאלות צריכות להיות עם הסתכלות קדימה, לעתיד. כי העתיד הזוגי בידיים שלנו ועם הפקת לקחים נכונה "בקיץ הבא תלבשי לבן"  (זה מה שתשיר לבת זוגך במקלחת).

אז איזה שאלות יכולות לעזור לנו להפיק לקחים?
איינשטיין הגדיר אי שפיות כ"לעשות את אותה פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות".
אז - "האם יש משהו שאני יכול לעשות אחרת השנה?" זוהי שאלה טובה, אבל כללית מדי.
"האם יש מישהו שיודע להשיג את מה שאני רוצה, שעבר את הדרך שאני רוצה לעבור ואני יכול ללמוד ממנו משהו?" זו שאלה מצויינת וממוקדת! בטח יש לכם חברים/ות או מכרים שהיו רווקים עד גיל מאוחר והתחתנו. שאלו אותם על המסע שלהם, כי רוב הסיכויים שהם עשו משהו שונה. למצוא ולהחזיק זוגיות זה לא עניין של מזל.
"מי קהל היעד שלי? עם מי אני רוצה לצאת לדייט?"
"איפה הם נמצאים / איפה הן נמצאות?"
והכי חשוב: "מה הן מחפשות, מה הן אוהבות, כלומר איך עלי להתנהג כדי למשוך את תשומת ליבן - לגרום להן לצאת איתי וגם - להישאר?"
זה אולי מרגיש לכם מכני, טכני, עיסקי. אבל חברים יקרים, השאלות האלה הן הן שמייצרות תוצאות כי "נבואה מגשימה את עצמה". ממילא אתם בחשבון נפש עם עצמכם על השנה שעברה, אז לפחות נסו לדאוג שהשנה החדשה תהיה שונה מזו שעברה! איך? תתחילו בלשאול את השאלות הנכונות.

ועוד כמה טיפים קטנים לחג:
א. לפתוח הזדמנויות: כשהדודים והדודות שואלים "נו מה חדש? אתה יוצא עם מישהי?" אז אל תענו ש"הכל דבש" (וגם אל תעשו להם פרצוף חמוץ). תשאלו אותם ברצינות האם יש להם מישהי להכיר לך, אולי בעבודה שלהם יש רווקה מיוחדת, שניראת טוב, שביום יום שלהם הם בכלל לא חושבים להכיר בינכם, אבל עכשיו שגרמת להם לעצור ולחשוב עליך אז אולי הם יכירו בינכם. ואגב אפשר לעשות את זה עם כל באי החג, למה להסתפק בדוד אחד? המלצה שלי - הדודות ובנות הדודות הן בדרך כלל יותר טובות בזה, תתחיל מהן.
ב. כיסא קופידון: למה רק לאליהו משאירים כיסא?! אז לאמיצים בינכם, לאלה מבינכם שיש להם באמת ראש פתוח וגמישות מחשבתית, אמונה ביכולת שלנו לייצר מציאות, לאלה שמאמינים בכוח הדימיון, אאהה, וגם לאלה שיש להם משפחה תומכת, קלילה, פתוחה לרעיונות חדשים... תשאירו כיסא אחד ריק ליד השולחן, סמנו מציאות, הכיסא של בת-הזוג שלכם. תכינו לה מקום כבר מעכשיו. זימון מציאות לשנה הקרובה. 
ג. לנוח מדייטים: כמו שכתבתי, חגים זה תקופה של סוף, תקופה של חשבון נפש. האנרגיה שנדרשת כדי לייצר זוגיות היא גדולה יותר. אז אם אתם מרגישים עייפים, מדוכדכים, חסרי כוחות להניע את עצמכם - תנו לעצמכם חופש. "אחרי החגים יתחדש הכל.... ...גם אתה גם אתה תתחדש". תרשו לעצמכם לעצור את המרוץ אחר הזוגיות. תרשו לעצמכם לקחת "חופשה לרגל החגים". לנוח מלהכנס לאתרי הכרויות, לא לצאת בכח לדייטים, בלי טינדר, בלי צ'טים.... חופשה ללב. אספו כוחות, מלאו מצברים.
ד. דבר אחד שונה: אחרי שתשאלו את השאלות של חשבון הנפש (גם אם אתם לא בוחרים לעשות את זה, סביר להניח שהתת-מודע שלכם עושה את זה בשבילכם), ביחרו דבר אחד, פעולה אחת שונה במהותה שתעשו אחרת בשנה הקרובה. "גם אתה תתחדש"... זאת המשמעות, תתחדשו, עשו משהו שונה מאד מההרגלים שלכם. למשל - אם לא יצאתם עם גרושים/ות תתחילו לצאת איתם. אם לא הסכמתם ללכת לפעילויות של פנויים-פנויות - תלכו. אם אתה לא מתקשר יום אחרי דייט כדי שהיא חס וחלילה לא תחשוב שאתה עף עליה - אז סמס לה ישר אחרי הדייט או אפילו תתקשר בבוקר שלמחרת. תופתע מהתוצאה.

חג שמח ובקרוב אצלכם!

שלכם באהבה,
יעל