"איך אני יכולה לדעת אם הוא רוצה קשר רציני או רק רוצה להשכיב אותי?"
- "יצאנו השבוע כבר 3 פעמים, הוא מתקשר כל יום, מסמס, הוא ממש מקסים. הוא רציני, הוא מתעניין. הוא הזמין אותי אליו לסוף-שבוע. הוא גרוש, הילדים לא אצלו. זאת הזדמנות, אבל איך אני יכולה לדעת אם הוא רוצה קשר רציני איתי או רק רוצה לשכב איתי?"
- "למה זה חשוב לך לדעת?"
- "איזו מן שאלה זו?!! בטח שחשוב לי לדעת. אני לא מחפשת לשחק משחקים, אני רוצה קשר רציני"
- "אז עד שאת לא בטוחה שאת רוצה איתו קשר רציני לא תשכבי איתו? מתי תהיי בטוחה?"
- "מיד יודעים אם יש כימיה או אין"
- "אז את מכירה בחור וישר מתמסרת לקשר רציני איתו, לפני שהוא הרוויח אותך?"
- "מה זאת אומרת מרוויחים אותי? כמה גמלים הוא צריך לשלם לאבא שלי?"
דניאלה בת 33. עד גיל 27 היא היתה בשלוש מערכות יחסים רציניות. בחמש שנים האחרונות היא לא מצליחה לעבור חודש עם אותו בחור. בחמש שנים האחרונות היא יכולה לספור על יד אחת את מספר הגברים ש"עשו לה את זה". שניים ממש מצאו חן בעיניה אבל אחרי שהיא שכבה איתם הם נעלמו, אחד אפילו לא טרח להתקשר, או לענות לטלפון ולsms-ים שהיא שלחה לו. היא למדה לקח, היא קבלה החלטה שהיא לא שוכבת עם גבר עד שהיא לא בטוחה שהוא רוצה קשר רציני איתה.
אלה מאותן מסקנות "גורליות", הצעד הראשון בכניסה למעגל הרווקי ( דפוס חשיבה רווקי) הצעד הראשון למסכת של דייטים שלא יובילו לשום מקום, לחסימה של אנרגית (צ'קרת) הלב. לא פלא שגברים לא מוצאים חן בעיניה, הלב שלה חסום, הפחד מנהל אותה.
במקום ללמוד לנהל את הרגש שלה, ללמוד לא להיקשר לגבר לפני שהיא יצרה איתו קשר עמוק, שבנוי על זמן ואיכות (זמן ואיכות = מספר מפגשים שיש בהם שיחות והתקרבות ובחירה הדדית), היא בחרה בהימנעות. כמו שאני תמיד אומרת קופידון לא מגיע עם סוכן ביטוח וגם לא רשת ביטחון. אז אם היא מחכה "לסוכן ביטוח" כדי לתת את עצמה ליחסים, כדי לשכב עם בחור, אז זה לא קורה. חמש שנים זה כבר לא קורה, כי הביטחון שהיא מצפה לו לא יגיע, אין חיה כזו.
- "את לא שומרת על הרגש שלך. את "מיד יודעת", מיד מפתחת תקוות ואז את עסוקה בשאלה אם הוא רוצה אותך או לא, במקום להתעסק בשאלה אם את רוצה אותו"
- "לא רגע, לא הבנת, גם אני לא בטוחה שאני רוצה אותו"
- "אז איך את רוצה שהוא יהיה בטוח שהוא רוצה אותך? איך הוא יכול להיות בטוח?"
- "לא רגע, את מעוותת הכל. ברור שהוא לא יכול להיות בטוח, אבל אני רוצה להיות בטוחה שהוא לא רוצה רק להשכיב אותי, שהוא לא מהגברים האלה שרוצים רק סקס"
- "את לא יכולה לדעת, אין דרך לדעת. אם הוא רק רוצה לשכב איתך, אין לך שום דרך לדעת. מה שאת יכולה לדעת זה כמה דייטים וכמה תשומת לב הוא היה מוכן להשקיע כדי לשכב איתך. ורק אחרי תדעי אם הוא מוכן גם להמשיך להשקיע בך. רק אחרי שתשכבי איתו. וגם אם היתה דרך לדעת. זאת לא השאלה הנכונה שאת צריכה להתעסק בה"
- "אז מה השאלה?"
- "השאלה איך את מצליחה לא להקשר אליו, ולהשאיר את עצמך לא בטוחה לגביו גם אחרי ששכבת איתו בפעם הראשונה"
חיזור זה סוג של משחק עם התניות חברתיות שמטרתן לשמור על הצרכים של גברים ונשים. למשל "לשחק קשה להשגה" בא לשרת נשים כדי שהן לא יקשרו רגשית לגבר שלא רציני לגביהן, כי לרוב נשים נקשרות אחרי שהן מקיימות יחסים. וזה בא לשרת את הצורך של גבר לצוד, כי גבר מוציא את המיטב שבו כאשר הוא מנסה להשיג בחורה, זה מטפח את הדימוי העצמי שלו. אם הוא לא היה צריך להתאמץ הוא לא היה מרגיש "צייד" הוא לא היה מוציא את המיטב שבו, והוא לא היה חווה את חדוות-הכיבוש.
נשים רבות בינהן דניאלה מושכות תחילת יחסים כדי "להיות בטוחות" וככול שהן מושכות יותר את ההתחלה הן מפתחות תקוות ונקשרות, כך כשהן שוכבות עם מישהו אחרי 5, 7, 10 וכו' דייטים הן כבר פיתחו ציפיות רבות וכאשר הן שוכבות עם הבחור הן מתאהבות בו מיד.
כאשר אישה שוכבת עם גבר לפני שהיא השקיעה בו 10/7/5 דייטים, לפני שהיא פתחה את הלב אליו, לפני שבמשך 10/7/5 דייטים היא פיתחה ציפיות אז יותר קל לה לנהל את הרגשות שלה ולא להתאהב.
- "אז מה את אומרת שאני צריכה לקפוץ איתם למיטה בדייט הראשון, כדי לא לפתח ציפיות?"
- "לא! מה שאני אומרת שמספר הדייטים לא משנה כלום"
- "אז אני לא מבינה מה כן משנה"
- "מה שמשנה הוא שאת צריכה ללמד את עצמך לבחון את הגברים שאת יוצאת איתם, להטיל ספק אם הם בכלל מתאימים לך, להזכיר לעצמך שגבר הוא רק גבר, אף אחד מהם לא משהו מיוחד עד שלא תבחרי לעשות אותו משהו מיוחד. את זאת שבוחרת לעשות אותו מיוחד, הוא לא "נולד מיוחד" אז אל "תכתירי אותו טרם עת" עד שהוא לא בחר בך, עד שהוא לא משקיע בך, עד שלא למדת להכיר אותו אל תהפכי אותו למיוחד"
- "זה לא בשליטה שלי, לא בוחרים במי להתאהב"
- "אז זהו שכן, בוחרים במי להתאהב"
גם הדמויות שאנו מתאהבים בהן הן תוצאה של התניה חברתית. לפני 50 שנה גבר בלי שיער על החזה נחשב נשי ולא מושך. היום זה הפוך. החברה "קובעת לנו מי נחשב/ת לאטראקטיבי/ת" אז אם אנחנו לא מודעים לזה אז נדמה לנו שאנחנו לא בוחרים במי להתאהב אבל אם אנחנו מודעים אז אנחנו יכולים להשפיע על ההתאהבות שלנו.
דניאלה לא האמינה שאפשר לנהל את זה. ביחד בחנתי איתה מה מאפיין את הגברים שהיא אומרת לעצמה "אם הייתי מתאהבת בו הייתי מאושרת" או "האישה שתתאהב בו תהיה מאושרת, הוא פשוט לא הטיפוס שלי". כאשר היא יצאה עם מישהו כזה היא היתה צריכה להשקיע בו כמו בגבר שהיא "מתעלפת עליו", היתה דרך שבה היא ספרה לחברות שלה עליו. עשינו את זה עם חמישה גברים. ולאחר מכן חודש של מסיבת פרידה מהרווקות.
השבוע היא התקשרה אלי, בעיצומה של מסיבת הפרידה וספרה לי בהתרגשות שהיא יוצאת עם מישהו כבר שלושה שבועות, הוא מהגברים שפעם היא היתה אומרת עליהם "מי שתתאהב בו....".
- "אז אני לא מאוהבת בו, ואין לי את הפרפרים שתמיד רציתי. אבל הוא עושה לי את זה, את לא מבינה הוא עושה לי את זה, כמו שאמרת אני לא מכריחה את עצמי לתת לו צאנס, זה נבנה ממפגש למפגש, אני פשוט רוצה אותו יותר מפעם לפעם. זה נס, את לא מבינה, זה נס".
יגעת ומצאת תאמיני. זה לא נס חמודה את הרווחת את זה "בדם יזע ודמעות".
שלכם,
יעל
אוהבים את הבלוג של יעל? מתחברים למסרים ולתכנים ואפילו מזדהים? בואו לראות אותה בפעולה מספרת על האימון לזוגיות המיוחד והמרתק שהיא עברה עם ארי, חוויה מיוחדת במינה.
|