|
היה ממש נחמד, אבל זה לא זה
(שמות המתאמנים בדויים)
"אם עוד פעם יגידו לי את המשפט 'את ממש נחמדה, אבל זה לא זה', אני נשבעת אני ארצח מישהו".
דקלה בת 32 נראית טוב, חמודה, קומפקטית, בגוף שמתנשא לגובה 1.55. יש לה את כל הנשיות שצריך, חזה מלא, ישבן מעוגל, גוף שנראה שברירי (ללא ספק היא שופעת נשיות) אבל היא לא יודעת להשתמש בנשיות שלה כדי למשוך אליה גברים.
דקלה הגיעה לאימון מיואשת לגמרי, מגיל 26 היא יצאה לעשרות אם לא מאות דייטים ורובם נגמרו במשפט הנוראי 'את נחמדה אבל'. כן, היו גם כאלה שרצו אותה, אבל מבחינתה "זה עלבון לצאת עם גבר כזה". "למה הם לא מנסים להשכיב אותי, למה אני לא מתלוננת כמו כל הנשים שגברים רוצים רק דבר אחד, מה לא בסדר אצלי?  אני הולכת למסיבות, לאירועים, לסדנאות, יש מלא גברים אבל הם לא סופרים אותי, בקושי מדברים איתי, אני אפילו כבר לא מצפה שיתחילו איתי"
הנושא הזה באמת מטריד הרבה נשים וגברים: איכשהו, דווקא הדייטים המוצלחים ביותר, בהם הם הרגישו שיש כימיה והשיחה קולחת והזמן עובר בכייף לא מתרוממים ונגמרים אחרי פעם אחת. מעבר לאכזבה ולתסכול זה מוריד מאד את הביטחון העצמי.
"אני לא יכולה לסמוך יותר על האינטואיציות שלי. אני בטוחה שהיה טוב ואז הוא לא מתקשר, ודייט שהיה 'נפילה' – הוא כן מתקשר! אני לא מצליחה להבין מה עושים"
הרבה שאלות מתעוררות: "מה לא בסדר אצלי?", "אולי אני אתקשר ואבקש עוד צ'אנס?", "איך טעיתי ככה?". אבל יש רק שאלה אחת שחשוב שדקלה תשאל את עצמה - מה ההבדל בין ההתנהגות שלה לבין ההתנהגות של הנשים שברוב המקרים מזמינים אותן לדייט שני? מה הן יודעות שהיא לא יודעת?
האמת שזה מאד פשוט וזה – לטעמי – האימון הכי קל וכייפי. למרות שלכל אחת שעוברת אימון – האימון לא פשוט עבורה, כי אם זה היה פשוט היא לא הייתה צריכה אימון!
עשיתי לה פרופיל פנטגרמי: זה שאלון בו אנו מאתרים את דפוסי-התקשורת הבין אישית: האם המתאמנת נשית או גברית, אימהית, ילדותית או בוגרת. והתוצאה היתה מובהקת – היא לא מביאה שום נשיות לדייטים הראשונים! מה זה 'נשיות'? פלירטוט עדין, לאפשר גינונים ג'נטלמניים (הרבה נשים לא נותנות לגברים לעשות דברים קטנים עבורן), מחמאות שהן כמו 'לתת לגבר מדליה' (גורמות לגבר להרגיש שהוא מספר 1) ולא מחמאות שהן כמו 'לתת לגבר פרח' (גורמות לגבר להרגיש שהוא חמוד, נחמד, מעניין). מחמאות-פרח הן נעימות אבל הן כמו לתת מחמאה לידיד או לקולגה. במקום להיות נשית היא מנהלת 'שיח בוגר' – כלומר היא מאד שקולה, עניינית, מתחשבת, מנומסת ובשפת היומיום: חנונית – צנונית...
הגישה שלנו היא שהתנהגות נשית צריכה להיות טבע שני. הרבה נשים שעובדות בסביבה גברית, בעיקר אם הסביבה תחרותית, אט אט מאבדות את הטבע הנשי-המחזר ומתחילות להתנהל כמו גברים. הן שוכחות איך לפלרטט, לעשות טיזינג, שפת הגוף משתנה... והכי גרוע – הן מתחילות לגנות נשיות והתנהלות-נשית.
האימון של דקלה - "לאהוב את הנשיות שלה" אפילו להגדיר אותה מחדש. האימון התחיל בחיצוניות בלהתלבש כמו "ברבי": פן, עגילים, לק, חצאיות צמודות... נשמע כייף לא?! לקח לה 3 שבועות עד שהצליחה לעשות זאת כמו שצריך. היא הייתה בשוק מכמות החיזורים שקיבלה באותו שבוע. היא הייתה אמביוולנטית לגבי זה – היא רצתה שירצו אותה בגלל האופי שלה ולא בגלל איך שהיא מתלבשת.
אחרי תהליך קצר יישבנו את המחלוקת ואז זה זרם ממנה החוצה והיא פשוט נהנתה מכל התעסקות עם הגוף, נשיות וכו' וגם מהתגובות המדהימות שהיא קיבלה מהגברים. היא לא האמינה שזה כל-כך קריטי.
בנוסף ניסחנו כמה מחמאות-מדליה שהיא הייתה אמורה לחלק לגברים "שמסתובבים חופשי בעולם": המתדלק בתחנת הדלק, הרוקח, המלצר, לקוחות... כאן הייתה לנו עבודה קשה. בשבילה לחלק מחמאות נתפס כחולשה, היא חששה שגברים יחשבו שהיא דלוקה עליהם ונואשת ומיני תירוצים אחרים שמקורם בחולשה. זה היה קשה, לקח לה המון זמן להביא את עצמה לפרגן לגבר אבל לבסוף היא הצליחה. בניגוד לתהליך של הלבוש שהתפרץ ממנה, כאן עדיין גם אחרי המון זמן קשה לה לתת מחמאות.
לפני חודש היא התקשרה, היא יוצאת עם מישהו כבר 4 חודשים ויש להם משבר גדול, היא חששה שהם עומדים להפרד. היא רצתה לספר לי את כל ההשתלשלות אבל לא התאפשר לי לשמוע, אמרתי לה בשלושה ימים הקרובים כל מה שאת עושה זה מחלקת לו מדליות.
היא כעסה, התאכזבה ממני, אבל הצלחתי להוציא ממנה הבטחה שזה מה שהיא תעשה.
כעבור 5 ימים היא התקשרה וסיפרה שהיא לא מבינה אבל זה עבד, זה חסר הגיון בעיניה. אבל היא כבר מזמן הפסיקה לחפש הגיון בזוגיות.
המשבר שלהם לא נפתר, אבל ההבדל הוא שעכשיו הם מנהלים דיאלוג, נעים להם ביחד למרות המשבר, הם מאמינים שגם אם עכשיו לא נראה שיש דרך, הם ימצאו אותה.
שלכם,
יעל
אוהבים את הבלוג של יעל? מתחברים למסרים ולתכנים ואפילו מזדהים? בואו לראות אותה בפעולה מספרת על האימון לזוגיות המיוחד והמרתק שהיא עברה עם ארי, חוויה מיוחדת במינה.
|
בטעינה...