הבלוג של יעל השמות בדויים, הסיפורים מהחיים

"אני מרגישה חייבת כשהוא משלם עלי" / "מתי לנסות לשכב איתה?"
דילמות של נשים ושל גברים בדייטים ראשונים

"אני מרגישה חייבת כשהוא משלם עלי, ואם הוא לא משלם עלי אז לא בא לי לצאת איתו שוב!" כתבה דפנה בקבוצת הווטס-אפ שלנו, שנקראת "הפירגוניה". אגב אנחנו קוראים לה "הפירגוניה", מאחר שחברי הקבוצה בוחרים לפרגן אחד לשניה כחלק מתהליך מציאת הזוגיות. כולנו יודעים עד כמה תהליך החיפוש מייגע, מלא בכאב ואכזבות. לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו פשוט נפלאים ואיפושהו שם קיים מישהו שאני המתנה בשבילו ומישהי שאני המתנה בשבילה. אז החברים בפרגוניה דואגים להזכיר זאת אחד לשניה, על בסיסי יומי, זה נותן המון כוח והשראה. מלבד פרגונים הפרגוניה היא מקום לשאול שאלות לשתף בדילמות יומיומיות שכולנו חווים כשאנו מחפשים קשר משמעותי. זירת החיזור בימינו משתנה ללא הרף ולא פשוט להשתנות איתה ולהתאים את הקצב שלנו לשינויים. לקבוצה יש כח אדיר.

השבוע התנהל דיון בנושא הזה: לדפנה קשה "הרגע הזה" בבית קפה כשהמלצר מגיע עם החשבון. היא מעדיפה ללכת או "להסתובב הצידה" כדי לא להתמודד עם אי-הנעימות. היא לא מרגישה בנוח כשהגבר משלם עליה, כי עכשיו זה אומר "שהיא חייבת לו". אם הבחור לא מוצא חן בעיניה - אז בכלל היא מרגישה מנצלת. אם הוא כן מוצא חן בעיניה אז היא חוששת שהוא יחשוב שהיא נצלנית....

"גברים איך אתם מרגישים שאישה בדייטים ראשונים אומרת לכם לאן היא רוצה ללכת ובסוף עוד נותנת לכם לשלם עליה?" זו השאלה שהיא שיגרה לקבוצה.
"אני חושבת שגבר שמשלם עליך, רואה אותך, מעריך אותך וגם בוחר בך" ענתה לה גלית, שאגב עד לא מזמן בעצמה התחבטה בשאלה. התעורר דיון ער בתוך הקבוצה, שרוב הגברים חוץ משניים בחרו להיות הקול השקט. אחד כתב שכשאישה מציעה לשלם בדייט הוא אומר לה בחיוך: "היום אני, פעם הבאה את". השני כתב "לא יצא לי מעולם להתחלק חצי חצי עם בחורה בדייט, המקסימום שאני מוכן זה לתת לה לשלם טיפ".
דפנה התעקשה - "אבל גברים האם זה מרתיע אתכם שאישה משלמת על עצמה בדייטים ראשונים?"

שבוע קודם נגשו אלי רביעיית גברים, מובחרת לטעמי, ודנו בשאלה "מתי כדאי לנסות לשכב עם בחורה". הדיון התעורר בעקבות סיפור שסיפרתי להם על בחור בן 18, שהכרתי כשאני בעצמי היית בת 24 בסך הכל. אותו בחור שאל אותי "האם בחורה רוצה שינשקו אותה בדייט הראשון?" אני עניתי "היא רוצה שתנסה אבל שהיא תגיד 'לא' ". החמוד (למרות שלא יפה לומר 'חמוד' על גבר) לא הצליח להבין - אז היא רוצה או לא רוצה? ואני לא הצלחתי להבין מה הוא לא הבין...

דורון, אחד הבחורים ברביעייה, סיפר שהוא קרא ספר על הדרך הטובה לפתות נשים ו"כתוב שם במפורש שאם אישה לא שוכבת איתך תוך 48 שעות אז היא לא בעניין שלך, וזה לא יקרה".

לעומתו יש את גולן, שיוצא עם מלא נשים, שוכב עם מלא נשים, הוא בן 42 ובשמונה השנים האחרונות לא היה לו קשר של יותר מחודש / חודש וחצי. הוא טוען שצריך לתת לאישה לחכות. בערב הראשון צריך לנסות לגעת במרומז, להתקרב קרוב אבל לנשק נשיקה יבשה על השפתיים. בדייט השני להחמיא, ללטף, להתנשק נשיקה לוהטת בסוף הערב, אבל לא לנסות מעבר לזה. אחרי זה בדייט השלישי... היא כבר מזמינה אליה הביתה.

שני הבחורים הנוספים שתקו. אני יודעת משיחות פרטיות שערכתי איתם - שהם מאותם בחורים שלא מעיזים. אם הבחורה לא מוצאת חן בעיניהם אז בדייט השלישי הם איכשהו מעיזים לנסות. אבל אם היא כן מוצאת חן בעיניהם - אז עולה הפחד מדחיה, או החשש להרוס כי הם רצים מהר מדי, או כי היא הם הראו לה שהם בעניין שלה מוקדם מדי "ואז היא תופסת תחת / מרימה את האף / עפה על עצמה..."

השאלות האלה מעידות על קונפליקט פנימי עמוק. מקור הקונפליקט הוא החיבור הפנימי לנשיות ולגבריות. אישה שמוחוברת לנשיות שלה, לעוצמה הנשית שלה לא מתחבטת בשאלות 'מי משלם' כשהיא עם גבר, ובחור שמחובר לגבריות שלו לא "מחכה לנצח" לפני שהוא יוזם מגע עם הבחורה. את התשובות לשאלות האלה לא מוצאים ב'פרטים הטכניים' של מה גברים יחשבו עלי או מה נשים תחשובנה.

השאלה שחשובה היא: מה אני מרגיש/ה עם עצמי

אפרת שמתחתנת ממש השבוע (ביום חמישי, מזל טוב!)  כתבה תשובה נפלאה: "המחשבה שהיתה לי בראש כשיצאתי לדייטים עם הארוס שלי וזה שלפניו - זה שאני צריכה לדאוג לתפקיד שלי כאישה. אני צריכה להפסיק לצפות מהגבר לעשות דברים מסויימים, להפסיק להחליט בשבילו איך עליו לנהוג ומה ההלכות שלו. אני נצמדת רק ל"שולחן ערוך" שלי ולתפקיד שלי בקשר, וזה: להיות נשית, בדיבור, בשפה, בשפת הגוף. לנסח את הרצונות שלי כ"בעיות" כך שהוא יוכל לעזור לי לפתור ולהציל אותי, ולתת לו הרבה 'מדליות' (מחמאות המנוסחות בצורה מאד מסויימת, שאישה נותנת לגבר). ואז ברגע התשלום... אני מתכוונת לשלם אבל בו זמנית מוכנה לאפשרות שהוא ישלם עליי. אני עושה את "ריקוד הארנק" (מסתובבת לאט לארנק, מוציאה אותו בסלואו-מושן,  מניחה... על... השולחן... ו...) ומכאן משחררת שליטה ומקשיבה לצד השני מה נכון עבורו.

אז מה יהיה ה"שולחן ערוך" של הגבר? תפקידו להיות גברי, ג'נטלמני, בתנועות, במחוות הקטנות, לתת לאישה להרגיש נחשקת ומוערכת (התעניינות, מחמאות ומגע עדין), ולהוביל את החלק הטכני של היחסים - להתקשר, לתכנן את הדייטים, ליזום מגע פיזי.

כשגבר יוצא לדייט והוא רק חושב להיות הגבר הכי גברי שאפשר - הדון-חואן שופע הקסם, הוא ירגיש טוב עם עצמו, הוא לא יתעסק בשאלות מתי להשכיב אותה, מתי להתקשר, האם לאסוף, לשלם.... הוא ידע מתוכו מה הדבר הנכון עבורו לעשות. אז הדבר הנכון זה להשקיע בלהיות "הגבר" שחלמת להיות.
ואישה שמחוברת לנשיות - גם היא תדע בדיוק מה לעשות. חפשו נשים מסביבכן שיודעות את רזי הנשיות, דברו איתן,  קראו ספרים, צפו בהן מתנהגות (גם אם זה נראה לכן מוזר או מלאכותי בהתחלה) - ומצאו את הנשיות שבכן! ואז תדענה את התשובה.

כי גם בגו'נגל הדייטים וההכרויות של היום, מפגש של אישה נשית וגבר גברי - הוא חגיגה אמיתית.

שלכם ב ♥,
יעל
 

♥ אהבתם את הבלוג? שתפו עם החברים שלכם, מרבה חוכמה מרבה טוב ♥