הבלוג של יעל
השמות - בדויים, הסיפורים - מהחיים.

מתי זה נכון לנשק אותה???

- "יצאנו כבר 3 דייטים, היא מצחיקה, חריפה, סקסית בטרוף. אפילו מפלרטטת. אבל כל פעם שאני מתקרב אליה היא מתרחקת ממני :-(  בקושי הצלחתי לשים לה יד על הכתף! אני כבר לא מנסה מרוב כל הפעמים שהיא התחמקה. לא קולט את הקטע שלה, אם היא לא מעוניינת בי אז מדוע היא ממשיכה לצאת איתי?"
- "למה הפסקת לנסות? יש נשים שיותר קשה להן, הן צריכות שתתקרב לאט. אבל אל תפסיק לנסות. מה כבר יכול להיות?
- "את לא באמת שואלת, נכון? את יודעת בדיוק!"

זאת שיחה שניהלתי עם אלי.
שעתיים אחרי ישבה אצלי מירב.

- "אבל איך אני יכולה לדעת שהוא באמת רוצה אותי? אני לא רוצה למצוא את עצמי שוב שוכבת עם מישהו, נקשרת ובסוף נפגעת. נמאס לי מהגברים האלה! אני רוצה לדעת שהוא רציני"
- "ואיך תדעי שהוא רציני?"
- "לא יודעת, איך יודעים, בגלל זה באתי אליך, את כל הזמן אומרת שהאינטימיות והחיבה שיש לנו להציע זה היהלום היקר ביותר וצריך לשמור עליו, באתי שתלמדי אותי לשמור על עצמי."

אז שוב אני אחזור למשפט המפורסם שלי - "קופידון לא מגיע עם סוכן ביטוח ולא עם רשת ביטחון"...
הפחד מדחיה, כמה הוא חזק ומושרש. ובצדק. בגיל 30+ אחרי כמה וכמה מערכות יחסים, אחרי עשרות דייטים, הדחייה נמצאת שם חיה ובועטת. וכשהיא בועטת זה כואב.

מהצד הנשי: נשים יוצאות עם גברים ושוכחות לגמרי שמולן עומד גבר שבעצמו חושש מהדחיה שלהן! נדמה להם שכל גבר שיוצא איתן הוא "כמו כל הגברים", רק רוצה להשכיב אותן, אין לו לב, אין לו בעיות של ביטחון עצמי ולא איכפת לו לנסות להשכיב אותה עד שהוא יצליח, כי ממש לא מזיזה לו דחיה. אז הן מחכות שהוא יעשה את כל העבודה לבד, מהפחד להיפגע הן מצפות שהגברים ישלמו עליהן, שיתקשרו, שיחמיאו, שיסיעו... הן מצפות, אפילו דורשות, כי מבחינתן זאת ההוכחה שגבר רציני. אין בעיה עם ג'נטלמניות, זה מעולה, אנחנו הכי בעד שבעולם. אבל זה עובד רק כאשר ישנה הדדיות. החיזור של האישה הוא חשוב, למעשה קריטי, להצלחת מערכת היחסים בתחילתה. אישה מחזרת בדרכה: מחמיאה, מפלרטטת, מגיבה מעודדת והכי חשוב - מעריכה ומוקירה. ואז הגבר יהנה להיות ג'נטלמן! אבל כשאישה מצפה, דורשת, מציבה תנאים, מחפשת אישורים, היא לא בנתינה הנכונה, היא לא מביאה את החלק שלה ל"עיסקה" ועל-ידי כך היא מרחיקה את הגבר. ואז, עם השנים, במקום להתלוננן ש"גברים הם מניאקים שרק רוצים סקס" היא מתחילה לשאול מה קרה שפתאום דייטים לא מצליחים, הם אפילו לא מנסים להשכיב אותה.

מהצד הגברי: גברים יוצאים עם נשים ושוכחים שמולם נמצאת אישה פגיעה ושברירית. בעיקר כי כמו רוב הנשים המודרניות היא עסוקה בלהפגין את העצמאות שלה, כמה שהיא מסתדרת לבד, היא לא צריכה אף-אחד, היא בטח לא נואשת... הם שוכחים או לא יודעים שדווקא כאשר הגבר מאד מוצא חן בעיניה היא הכי חוששת להפגע, ואז היא נסגרת, היא מרוחקת, היא פוחדת "להסחף למיטה ולאבד גם אותו", היא מחפשת אישורים והוכחות לרצינותו כלפיה. אז במקום להיות ג'נטלמן אמיתי ולהקנות לה ביטחון הם מתחילים לתת פחות ופחות. הם בעצמם מחכים לאישורים. הם יתעכבו עם שיחות הטלפון, כי אולי עכשיו היא צריכה להתקשר ולהראות שהיא מעוניינת, הם יפסיקו לנסות לגעת, לנשק... הם יחכו לסימנים ממנה, אולי היא תתחיל, אולי היא תיזום. ואז המתח המיני שקיים בין גבר ואישה, המתח החשוב הזה שמבדיל בין ידידות לבין זוגיות (כלומר קשר רומנטי) - לא מתפתח. ואז שני הצדדים מרגישים ש"חסר משהו".

מאיפה חשבתם ש"זה" יגיע?
מה באמת חיכיתם שקופידון יירה בכם את החץ שלו ויהיה Magic?

המשפט שאלי הכי שונא לשמוע מנשים: "זה עוד מוקדם לי". זאת הדחיה הכי בוטה.
- "הנשים האלה, שיהיו גברים! שיגידו את האמת בפנים, ואם לא בא להן - אז שיגידו 'לא רוצה אותך בתור חבר, אני רק רוצה לנצל אותך, שתקנה לי, שתשלם עלי' "
- "אתה בטוח שאתה רוצה שהן תהיינה גברים? זאת לא סתם פליטת פה?? חוץ מזה אתה איזה מליונר שלוקח אותן למסעדות יוקרה, קונה להן תכשיטים ובגדי מעצבים, בגלל זה הן מנצלות אותך?"
- "לא צריך להיות מיליונר. נשים מנצלות גברים גם לארוחות במסעדה"
- "יש כל-כך הרבה גברים ברשת, למה שהיא תבזבז 4 ערבים בבילויים רק איתך ולא תצא כל ערב עם גבר אחר שישלם עליה. למה דווקא איתך? למה 4-5 דייטים?"

האמת שהאימון של אלי הוא אימון קלאסי. נראה פשוט אך כרגיל קשה לביצוע.
שלב 1 - מתחילים במשחק "הסטירות" - עליו לצאת לדייטים או להזמין נשים ב"רחוב" לצאת איתו. רחוב = מוכרת בחנות, אישה שמחכה בתור לרופא, בסופר... והוא צריך לאסוף 100 סרובים בשבוע.
שלב 2 - מחקר ידידות. עליו לתחקר 20 נשים ולשאול אותן מה נותן ביטחון לנשים בדייטים ראשונים.
שלב 3 - לצאת עם נשים, להחמיא להן ולהיות ג'נטלמן, כפי שהוא מגדיר ג'נטלמן, מבלי לחשוב "האם היא רוצה או לא, אם היא נמשכת אלי או סתם מנצלת מנצלת אותי".

וזה הקושי האמיתי. איך משתחררים מהפחד מהמשפט "זה עוד מוקדם לי", "אני צריכה את זה לאט". איך מתמודדים עם המבטים החשדניים כשפותחים לה את הדלת. איך מקבלים את האומץ להתקשר אליה ולומר לה "ביום חמישי אני בא לאסוף אותך, זאת הפתעה תהיי מוכנה בתשע" .
זה תהליך של אימון. אם זה היה פשוט אז כולם היו קונים את הספר וכולם היו עכשיו בזוגיות. זה קשה מאד אחרי כל השנים האלה. "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננים"... התת מודע מאד חזק. הפחד מדחיה חזק וקשה בעזרת הגיון פשוט לשכנע את עצמנו שאין סכנה אמיתית. עם הגיל זירת החיזור נעשית יותר קשה, ואלפי רווקים/ות (ופנויים/יות) נאלצים להתמודד לבד עם המציאות התובענית (והטובענית) הזו. בעבודה שלהם, בעסק המשגשג שלהם אם לא יחשבו לעשות את זה לבד, הם יקחו מנטורים, קורסים, השתלמויות, יועצי פרסום באינטרנט, יועצים ארגוניים... הכל כדי להצליח בעסק. אבל בחיי הזוגיות משום מה אנחנו מצפים מעצמנו להצליח לבד (בין אם אנחנו נשואים או פנויים).

חבר'ה אתם לא לבד, זירת החיזור קשה, אנחנו יודעים. אין לכם מה להרגיש "נכשלים" או פחות טובים, זה לא פשוט לאף-אחד. תלמדו, תתאמנו, תשתפרו, תצליחו!
 

שלכם באהבה, יעל
 

♥ אם אתם רוצים לעזור לחברים שלכם למצוא זוגיות... תעשו לייק! ♥